גִּבְלִי

, ת"ז, מ"ר גִּבְלִים, —  אֻמן חכם בפסילת אבנים ועץ, Bildhauer; sculpteur; sculptor:  ויפסלו בני שלמה ובני חירום וְהַגִּבְלִים1 ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית (מ"א ה לב).



1 הרד"ק: הם פוסלי האבן בקו ובמדה וכו' ונותנין חוט של סקרא בסוף מדתם או משרטטין בשרטוט ומשם יפסלו האבן והוא מענין גבול כלומר ששמים גבול למדת האבן.  ע"כ.  ואעפ"י שיתר מסתבר כפרוש השני שנזכר שם וז"ל: אנשי גבל שהיו אומני אבן (היא העיר גֻבלה באשו', בכנע' גֻבל ובעבר' גּבֶל) REJ 1890, 45, בכ"ז אין לדחות גם הפרוש הראשון, ויש לאחדם יחד והוא ששם היחס גִּבְלִי  על שם העיר גבל, שהיו אֻמנים במלאכה זו, היה אחרי כן לשם תאר לפוסלי אבן ועץ. וקצת המפרשים החדשים הגיהו במקום וְהַגִּבְלִים — וַיַגְבִּילוּם, אך אין הגהה זו מתישבת היטב, ואינה מוכרחת.

חיפוש במילון: