גַּבְלִית

*1 ש"נ, — בליטה מן הכתל קצת דומה לגזרה, מתעקמת מכאן ומכאן לעומת הכתל ובולטת באמצע:  הזיז מביא את הטומאה כל שהוא הגיזרה והגבלית2 בפותח טפח (אהל' יד א).  ואיזו היא גבלית כל שמעוקם3 מכאן ומכאן ומשוייר מן האמצע (תוספתא שם יד ט).



1 מקור מסופק.  יסטרוב סובר כי נקרא כך על שם העיר גבל, ור"ל בצורת הגזרות של העיר ההיא.  ועי' הערה שלקמן.

2 כך בכל הנוסח' וכמו"כ בתוספתא.  ובירוש' שבי' ג לד ג: הגובלית.  ורב האי בפרושו לטהרות גרס גבילית, ולא פרש כלום אלא הסתפק בזה שהביא דברי התוספתא כהויתם.  הערוך פרש אוצר, וזה תמוה, ואמר תנחום ירוש' כי הוא על שם הגִבלים, ר"ל פוסלי האבן.  וזה דחוק.  הרמב"ם לא פרש כלום.  וכמו"כ ר"ש הסתפק בהבאת דברי התוספתא. 

3 כן הובא ברה"ג ובערוך.  ובנוסחא' הדפוסים שמניקה, כן הביא ר"ש.  ובתוספתא צוק"מ שמינקה.

חיפוש במילון: