גָּבַס

* , קל אינו נהוג.

—  נִפ', *נִגְבַּס, —  נהיה כגֶבֶס: ירד לתוכו (לתוך המקוה) עפר ונגבס1 (מקוא' ד ג). 



1 כך הגרסה במשנה עם גוף הפרוש הערבי של הרמב"ם. — ובנוסחאותינו ונכבש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים