1, ש"נ, סמי' גִּבְעַת,  מ"ר גְּבָעוֹת, סמי' גִּבְעוֹת, גִּבְעוֹתֶיךָ, — הר לא גבוה, Hügel; colline; hill: מחר אנכי נצב על ראש הַגִּבְעָה (שמות יז ט).  ויעמדו (בני בנימין) על ראש גִּבְעָה אחת (ש"ב יז ט).  ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גִּבְעָה  גבהה ותחת כל עץ רענן (מ"א יד כג).  צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גִּבְעָה  הלכו שכחו רבצם (ירמ' נ ו).  עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גִּבְעַת הלבונה (שה"ש ד ו).  כן ירד יי' צבאות לצבא על הר ציון ועל גִּבְעָתָהּ (ישע' לא ד).  כי  מראש צרים אראנו וּמִגְּבָעוֹת אשורנו (במד' כג ט).  הנה ימים באים נאם יי' וכו' והטיפו ההרים עסיס וכל הַגְּבָעוֹת תתמוגגנה (עמוס ט יג).  והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס וְהַגְּבָעוֹת תלכנה חלב יואל ד יח.  כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים וְהַגְּבָעוֹת יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף (ישע' נה יב).  ומראש הררי קדם וממגד גִּבְעוֹת עולם (דבר' לג יה).  ויתפצצו הררי עד שחו גִּבְעוֹת עולם (חבק' ג ו).  ומלאתי את הריו חלליו גּבעוֹתיךָ וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם (יחזק' לה ח).