א. גְּדִירָה

* , ש"נ, — שה"פ מן א. גָּדַר, פעולת עשיית גדר, ובהשאלה, תקון למנוע האדם מדבר מהדברים, כמו גדר משמע' ב: ולמה אמרו שיפריש (חומש על תרומת מעשר של דמאי) מפני גדירה שאם את אומר לו שלא יפריש אף הוא אינו נוהג בה קדושה (ירוש' דמאי א כא ד). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים