* 1, פ"י, עת' יִגְדּשׁ, — א) צבר זה על זה, häufen; entasser; heap up: וקוצרין וגודשין לפני העומר פסח' ד ח.  קוצרין בבית השלחים שבעמקים אבל לא גודשין אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים וגודשין שלא ברצון חכמים מנח' י ח. השאילו (את המקום) לגדוש חטין וגדש שעורין תוספתא ב"ק ו כג. —  ב) גדש את המדה, מלא אותה יתר גבוה משפתה:  מקום שנהגו וכו' למחוק (את המדה) לא יגדוש לגדוש לא ימחוק ב"ב ה א.  שאין מוחקין במקום שגודשין ואין גודשין במקום שמוחקין גמ' שם פט..  —  ופעול: והבזך היה בתוכו (של הכף) מלא וגדוש קטורת תמיד ה ד.  מלא חפניו שאמרו מחוקות או גדושות יומא מח..  מדת הטוב שהיא גדושה פסיק' דר"כ, סוף סליחות.  — ובהשאלה, גדש את הסאה, ר"ל עבר את הגבול, החמיר יתר מהראוי: בו ביום (שגזרו ב"ש שמנה עשרה גזרה) גדשו סאה שבת קנג:.  חטאו של אותו האיש גדוש מד"ר בראש' כב.

— נִפע', * נִגְדַּשׁ, — שגדשו אותו, שגדש את עצמו: כל המדות שהיו במקדש היו נגדשות מנח' ט ה.  שהיו המים (בירדן כשעברו בו ישראל) נגדשין למעלה כיפין על  כיפין תוספתא שם ח ג.  שהיו מים נגדשין ועולין סוט' לד..  נמצא היבש כשיגדש עודף על הלח שאינו יכול להגדש ר"ח ערוב' יד:.

— הִפע', * הִגְדִּישׁ, — עשה גדיש: המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות ב"ק ו ג.  במשאיל מקום לחבירו להגדיש גדיש והגדיש והטמין גמ' שם סב..

— פֻע', *גֻּדַּשׁ, *מְגוּדַשׁ, —  ומלא: חטאו של אותו האיש גדוש ומגודש מד"ר בראש' כב. — °והובא לגדיש: הזרע הנקצר והמגודש לפני דושו ריב"ג, סה"ש, גדש.

— נתפע', *נִתְגַּדֵּשׁ, — הובא להגדיש: שנתגדשה התבואה ונגמרה מלאכתה תוספ' תמור' ד..