א. גָּהָה

1 פ"י, עבר גָּהִיתִי, עת' יִגְהֶה,  — הבריא, הסיר המזור, הרקבון, heilen; guérir; heal: וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יִגְהֶה מכם מזור הוש' ה יג.  — ואמר המשורר: הואל גהה מזור, כי בך צבי לעזור ראב"ע, אם הנדוד.



1 אין בלשונות האחיות חבר לזה במשמ' מיוחדה זו.  בסורית גהא, שחרר, ובהשאלה מצער, מכאב, וכדומה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים