1, עב' גָּז, עת' אֶגוֹז, עם ו המהפך וַיָּגָז, — א) פ"ע, עבר וחלף במהירות, vorübergehn; passer; pass a way: ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גָּז חיש ונעפה תהל' צ י. — ואמר הפייטן: תענה דגלים גָּזוּ גזרי מים למען הנעקד בשער המים הושע' להושע"ר, תענה אמונים. — ובינ' °גָּז, גָּזִים, גָּזֵי, במשמע' בורח, נמלט מן: גל לאילת אהב, לבוא אל רהב, להדעיך יקוד להב, מִגָּזֵי רהב ר"א קליר, קרוב' לפורים, תמימים. תפדנו באֹמץ ושגובים, כאז פדית גָּזֵי רהבים יוצר ב סוכות, אנא תרב. — ב) פ"י, עשה שיבוא במהירות, בתעופה: ורוח נסע מאת יי' וַיָּגָז2 שלוים מן הים במדב' יא לא. — ובמשמע' °קרה לו: אכתב בלב רגָז, כל אשר עלי גָז ריב"ג, גזז, בשם אחד החרזנים. — ובמשמעת °עברו ואינם עוד: גָּזוּ אמונים גבורי כח במרץ סליח' ער"ה, אדון כי תקח. הקיצה עמי עד מתי תישנה, הן גָּז הליל השמש האירה יל"ג, הקיצה.

— הִפע', הֵגִיז, עת' יֶגִיז, עם ו המהפך וַיָּגֶז: וַיָּגֶז3 שלוים מן הים במדב' יא לא. קרע להם הים הוריד להם המן העלה להם הבאר הגיז להם השלו עשה להם מלחמת עמלק מכי' יתרו, בחדש ה. — ובמשמעת °העביר: אגיזם ואעבירם רש"י נחום א יב.