1, ש"ז, מ"ר גּוֹזָלִים, — הקטן של יונות, של נשרים וכדומה, junger Vogel; pigeauneau, aiglon; young of birds: ואיל משלש ותר וְגוֹזָל בראש' טו ט. כנשר יעיר קנו על גּוֹזָלָיו ירחף דבר' לב יא. לא יטול אדם גוזל עד שיקשור תוספתא יו"ט א ח. הולך אדם וכו' אצל הפטם הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גוזל אחד שם ג ו. — ומ"ר *גּוֹזָלֹות: הגוזלות שעל גבי הסלים בכור' ג ה. ראה אותן רצין אחר מציאה אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פרחו ואמר זכתה לי שדי זכתה לו היה צבי רץ כדרכו או שהיה גוזלות מפריחין ואמר זכתה לי שדי לא אמר כלום ב"מ א ד. הנודר מן פירות שנה אסור בכל פירות שנה ומותר בעגלים ובגדיים ובטלאים בחלב ובגוזלות תוספתא נדר' ד א. לא היו נותנין את הגוזלות על גבי הסלין ירוש' בכורים ג סה ד. אין מעברין את השנה לא מפני הגדיים ולא מפני הטלאים ולא מפני הגוזלות שלא פירחו סנה' יא.. אמרו על בן נדבאי שהיה אוכל ד' סאה גוזלות בקינוח סעודה כרית' כח.. — ומ"ר גוזלים, בכנ' *גוזליו, ובהשאלה ילדיו: כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו ומאלמן את אשתו ומייתם את גוזליו ותלמודו משתכח ממנו פסח' מט..