* 1, גֵּוָן, גֵּיוָן, גוון, ש"ז, מ"ר גַּוָּנִים, גֵּיוָנִים, — א) מראה צבע הגופים אם לבן ואם שחור וכדומה, Farbe; couleur; color : לפי שאין עושין אותה (את הביצה במסננת אלא לגוון שבת קמ.. כי ה' גָוָוּנִין אלו אינם ירוקים ממש ואדומים ממש תשו' דונש על רסע"ג יב. לפי שכפילת אלו האותיות (אדמדם וכדומה) למעט אלו הגואנין קודם הגעתן לחוזק האדום והירוק שם יה. — ומ"ר גוונים: רב דימי אמר עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שהחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין ברכ' ו:. דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס וכו' ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי והוא עשוי גוונים גוונים רש"י חגי' יג:. והגוונים הם ה' הלבן והמוזהב והאדום וכו' רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ד. גודל עשרו להם הראה, ימים מאה ושמנים, חור כרפס ורב גַּוָּנִים ר"י נגארה, זמיר' למקרא מגלה. הגבינין פורשי כנפים, הַגְְּוָונִין רוח אש ומים כנף רעננים, ודוי ליוה"כ, גופי. יחפרו פני לכמה גֵיוָנִים סליח' מוסף יוה"כ. אין פה להשיב. שאני זוכר פעמים רבות מינים שונים של גיון ושל מראות מתחלפות בדברי על אבני החשן והאפוד וכו' ואלה לא רצו לדרוש במהות הגיונים וסבתם העצמית כמו שעשו הפלוסופים שלטי הגבורים מו. — ובכנ': ונמר חברברותיו וכו' גווניו שבת קז:. גווניך ומראיתך ודוגמתך כיונה הזאת הדבקה בבן זוגה רש"י שה"ש ד א. סוד המערכה העליונה נמשכת ומתפשטת בגווניה והאור הבהיר מתנוצץ עבוה"ק לר"מ גבאי, חלק סתרי התורה יח. — ואמר הפיטן: והיה אור למאוריו, ומעלוּלו בִּגְוָונָיו ונצוציו, חוסן ישועות, למנורות טהורות כנף רעננ', ודוי ליוה"כ, גופי.
1 לפי דעת פלישר מלשון פרסית כון צבע. וקצת דומה לו, אם לא במקורו לפחות בצורתו, בערב' לוֹן لوَن. וגֵן جوَن בערב' שחור ולבן.