* , קל לא נמצא.

— פִע', * גִּוֵּן, פ"י, — עשה גַּוָּן לדבר, färben; colorer; to color: שאין עושין אותה אלא לגוון1 (שבת קמ.). 

— פֻע', °גֻּוַּן, מגוון, — שיש לו גַּוָּן, שנתנו לו גַּוָּן: ואלו היה להאויר שום גוון היינו רואים אותו כמו שאנו רואים כל הדברים המגוונים (ריב"צ, עולם הקטן א ג). 

— הִתפ', °הִתְגּוּן: והמשי נעשה ברצונו של האורג ומתגוון בגוונים העולים על לבו (כוזרי ד כה). התגון בזה גוון נפלא כלומר שנעתק מענין לענין בהעתק הדבר מגון לגון וזה המשל ישמשוהו הרבה בלשון ערב ואומרים למי שלא יעמד על ענין אחד אלא משתנה מענין לענין תלין וממשילים אותו בשרף מתגון בגוונים רבים ואורמים התגון כהתגון החומט (מורה המורה, מו"נ א מז).