* 1, ש"ז, מ"ר גּוּפִים, גּוּפות, — א) כמו גּו, כלל כל האברים של כל בעל חי, Körper; corps; body: לפיכך תלקה ירך (של הסוטה) תחילה ואחר כך הבטן ושאר כל הגוף לא פלט סוט' א ז. אין מעידין (על אדם שמת) אלא על פרצוף פנים עם החוטם אעפ"ע שיש סימנין בגופו ובכליו יבמ' יו ג.  הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו אלא מנענעו בגופו (שבת כ ה).  פושעי ישראל בגופן פושעי אומות העולם בגופן יורדין לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חודש ולאחר שנים עשר חודש נפשותן כלה וגופן נשרף (תוספתא סנה' יג ד).  אותו הגוף הקדוש (ירוש' תענ' א סד ד).  עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו איברים (נדר' לב:).  יסורין שממרקין כל גופו של אדם (ברכ' ה.).  איזהו  אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה יצר הרע (שבת קה:).  ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי כל גופי יהא מלא  שחין (תענ' כא.).  עבים קשים רוח מפזרתן רוח קשה גוף סובלו גוף קשה פחד שוברו (ב"ב י.).  נשמה מלאה את כל הגוף (ברכ' י.).  כל שנים עשר חדש (אחרי המות גופו של אדם צדיק שמת) קיים ונשמתו עולה ויורדת (שבת קנב:).  שלש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו וכו' וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף (יומא כ:) — ואמר המשורר: עלי לימים חוב והנה לקחו הגוף והנפש ולא נפרעו (ר"י הלוי, לא העננים).  ומה לך אחרי הגוף הנבאש והנסרח בתולעת וכו' וגערי בחפץ הגוף ובארבעת שפטיו הרעים (תוכחה לרמב"ע, אברך).  הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא וכו' לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף (רמב"ם, דעות ד א).  ורוחץ כל גופו בחמין שאין הגוף נכוה בהן וכו' ולא ירחץ עד שיזיע ויפרך כל גופו (שם יו).  ואפילו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים (שם ב ד).  האדם אף על פי שהוא קטן בגופו הוא מעולה בחכמה ובשכל על הנבראים כלם (המעלות לרש"ט פלקיירא א).  הגוף שאיו נקי כל מה שמאכילהו מוסיף חולי (שם). — ומ"ר: שאם נישאת לחמשה בני אדם שחייבת בקרבן על כל אחד ואחד הואיל וגופין מוחלקין (יבמ' צב.).  הרי שמות מוחלקין והרי גופים מוחלקים (כרית' ב:).  והרוחין בראו להם נפשות ולא בראו להן גופים (מד"ר בראש' לא).  וכנגדם בגופי בע"ח ד' טבעים (סהל בן תמים, יצירה). — ואמר המשורר: תמוז בו ירבה החֹם בגופים עם יֹבש שיבער כרשפים (ראב"ע, שמעו נא).  בממלכה הראשונה אנשים טהורים, וגבירים זכים וברים, גופיהם צעירים וקטנים, ופניהם צחים ולבנים (הוא, אגר' חי בן מקיץ).  כי הגופות ירטשו ונקברו בבר תחתיות (ר"י הלוי, ימינך).  במלאכות ומיני התחבולות הצריכות לגופות (ר"י א"ת, הקד' חו"ה). גופות האדם והבהמה והצמחים (רמב"ם, יסוה"ת ב ג). — ולהבדיל בין הגוף כלו ובין אחד מהאברים: מיצה מן הראש (של עולת העוף) פסול מן הגוף כשר (תוספתא זבח' ז ח).  בא לו לגוף היה משסעו ביד אבל לא בסכין (שם י). — ובהשאלה, מקום דמיוני במרומים שאצורות בו הנשמות היעודות להנתן בגופות בני האדם בהולדם: אמר רב אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף2 (יבמ' סב.). — ב) משמש במשמעת האדם בעצמו, בעל חי בעצמו: כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות (אב' ד ו).  אם במחובר לו כגופו הוא (ירוש' ביצ' א ס ג).  ביצה גידולי גופה קיבה ממקום אחר באת (שם).  האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו (יבמ' סב:).  יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו (ברכ' סא:).  כל שבגופו חייב חטאת בחבירו פטור (שבת קנג:).  כל מצוה שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בח"ל חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ (קדוש' לז.).  תם משלם חצי נזק מגופו מועד משלם נזק שלם מן העלייה (תוספתא ב"ק ג א).  וכפר עליו כפרה שהיא בגופו (ספרא, אחרי מות). — וגם ללא בע"ח: אם שדה גופה שלו פרה גופה לשניהם (תוספתא דמאי ז י).  כלים המשתמשין בה (בע"ז) ובגופה אסורין שלא בגופה מותרין וכו' עליהן בין שגופה לבוש בהן ובין שאין גופה לבוש בהן אסורין (שם ע"ז ו יב-יג).  עד שיהא לו צורך בגופו של דבר (ירוש' ביצה א ס:).  מגופה של קרקע קנו מידו (כתוב' פג.).  מלאכה שאינה צריכה לגופה (שבת צד:).  התירו דבר שמלאכתן להיתר לצורך גופו וחזרו והתירו דבר שמלאכתו להיתר לצורך מקומו (שם קכג:).  כבשים שסחטן אמר רב לגופן מותר למימיהן פטור אבל אסור ושלקות בין לגופן בין למימיהן מותר (שם קמה.). — ובכלל, °כל נמצא שאפשר להשיגהו באחד מהחושים: ולולא גבורות הבורא וכח המכריחם להמזג ולהתחבר לא היו יכולים להתחבר יחד ולהתהוות מהם גופי היצורים (סהל בן תמים, יצירה).  הצורות שהן מתחלפות ונראות במים ובגופות הנוצצות שהן מוצהבות כעין נחשת קלל (ר"י ברצלוני, יצירה 14).  וגופו (של הירח) פחות מגוף הארץ (רשב"ג, כתר מלכות).  והגרמים בהאספם גוף קראוהו החכמים בדעתם, ותו הגוף שיש לו ארך ורחב ועמק שלשתם, והגוף לא יצא מאֻסף ומפרד, פעם יתאסף ופעם יתפרד (ראב"ע, ערוג' חכמה).  ארבעה גופים הללו שהם אש ורוח ומים וארץ הם יסודות כל הנבראים למטה מן הרקיע (רמב"ם, יסוה"ת ד א).  ומפני שהם יסודות לכל גופים שתחת הרקיע ימצא כל גוף וגוף מאדם ובהמה וחיה ועוף ודג וצמח ומתכת ואבן גולמו מחובר מאש ורוח ומים ועפר (שם ב).  וכן ימצאו גופים שיראה בהן הקור בלבד וגופים יראה בהן הלח בלבד וגופים יראה בהן הקור והיובש כאחד בשוה (שם).  אלוה זה אחד הוא ואינו שנים וכו' ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות וכו' והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות (שם א ז).  אין לו דמות הגוף ואינו גוף (סליחה, יגדל אלהים חי). — ג) *הדבר שהוא בעצמו ולא הנוסף עליו: גופה של בהרת כגריס הקלקי (נגע' ו א).  גופה של פתילה (ירוש' שבת ב ה.).  בין בגופן בין בשבחן (ב"ק ל:). — והעקר, היותר חשוב גם בדברים מופשטים: הורו בית דין לעקור את כל הגוף (של התורה) אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה (הור' א ג).  זה גופו של פרוזבול מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים וכו' (שביע' י ד).  הדינין והעבודות הטהרות והטומאות ועריות יש להן על מה שיסמכו הן הן גופי תורה (חגי' א ח).  קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות (אב' ג יח).  רבן שמעון בן גמליאל אומר הילכות הקודש תרומה ומעשרות הן הן גופי תורה (תוספתא שבת ב י).  גופו של שטר ביום פלוני בשבת פלוני בחודש פלוני (שם ב"ב יא ב).  עשרת הדברות הן הן גופה של שמע (ירוש' ברכ' א ג ג). — ד) °בחכמת התשברת, מה שיש לו שלשה הרחקים וצורה מהצורות: ותראה מזה משל בחכמת המדה והמשקל הנקרא בלשון ערבי הנדסה ובלשון יוני גומטריה הלומד אותה לדעת מחקרי הגוף והשטח והקו והנקודה והמרובע והמשולש והמעוגל (דוד הבבלי, פי' יצירה 65).  גוף אלי שטח ושטח אלי קו וקו אלי נקודה (תהלה לר"ש הנגיד).

אבר, אברים. — *אבר הזכרות. — אוּל. — אזנים. — אחור. — אף. — אצבעות. — *ארכובה. — אשך, אשכים.

בטן. — ברך, ברכים. — בשר.

גב. —גֵּהָה של הגוף. — גֵּו. — גֱּוִיָּה, *ראש הגויה. — *גיד, גידים. — גלגלת.— גרון. — °גֶּרֶם. — °גשם.

°דופק. — דד. — דם.

*הרכבה.

*וטיב. — *ורידים.

*זֹקֶן. — זנב. — זקן. — זרוע.

*חוט השדרה. — חוש, חושים. — חזה. — °חלט, °חלטים. — חלצים. *חרטום.

ידים. —ירך. — *יִשְׂרָאֵל, חלק העליון של הגוף.

*כלי, אברים כליים. — כליות. — כנפים. — *כרס. — כתף, כתפים.

לב. — לוע. — לחי.

מוח. — °מזג. — מעים, עי' במקומם. — *מפרקת. — מצח. — *מקור. — *מרפק. — מֹתן, מתנים.

נבֵלה. — נחירים.

*סחיף. — *סנתר.

*עגבות. — עור. — עַיִן. — *עכוז. — °עצבים. — °עצלים. — עֹרף. — *ערקוב.

פגר. — פה. — פחד. — *פרצוף.

*צדע. — צלעות. — צפורן.

קדקד. — קומה. —קרסלים.

ראש. — רגלים. — רחם. — רקה.

שׁדים. — שוק, שוקַים. — שכם. — *שלד. — שערות. — שפם. — שפתים. — *שריונים. — שת.

ועי' בכל אחד מרוב הערכים האלה הפרטים.