* 1, פ"י, עב' גָּף, עת' אָגוּף, —  סתם פה של כלי במגופה וכדומה, verstopfen; boucher; to bung:  מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו פועלים זולף וגומר וגף כדרכו מו"ק ב ב.  כדי שיפתח את החבית ויגוף ע"ז ה ד.  אילו דברים שעושין לאבל בימי אבלו דורכין את עבטו וזולפין את יינו וגפין את חביותיו ירוש' מו"ק ב פא.  מעשה בשפחה של רבן גמליאל שהיתה גפה חביות של יין נדה ו:.  — ומקור: זיתיו הפוכין טוענין לו וכדו לגוף ופשתנו להעלות מן המשרה מו"ק יא:.  — ובכנ': המשאיל קנקנין למע"ש אעפ"י שגפן לא קנה מעשר זלף לתוכן סתם עד שלא גפן לא קנה מעשר משגפן קנה מעשר מע"ש ג יב.

—  הִפע', הֵגִיף, עת' אָגִיף, יָגִיף, צווי הגיף2, —  א) סגר הדלת, verschliessen; fermer; to close:  לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יָגִיפוּ הדלתות נחמ' ז ג.  נטל מן השפופרת וכסה או שהגיף את הדלת פרה ו א.  הגיפה (את הדלת)  ולא מירקה או שפתחתה הרוח אהל' יג ג.  מגיפין (את הדלת) או פותחין  וחכמים אומרים עד שיהא זה מגיף וזה פותח זבים ג ב.  נושאי המת שעברו בו תחת האכסדרה והגיף אחד מהן את הדלת וסמכו במפתח רמב"ם, טומא' מת יח ג. —  ב) *הקיש שני גופים זה בזה:  כנגד ארבעה דברים שאומות העולם עושין מגיפין ומריעין צווחין ורומסים סוט' מב:.  מגיפין בתריסין ומריעין בקרנות (רש"י שם).

—  הָפע', הופע', הוּגָף, מוּגָף, —  שהגיפו אותו:  היו בו (בהבית אשר המת בתוכו) חלונות הרבה וכולן מוגפות כולן טהורות רמב"ם, טומא' מת ז ב.

— *מפולה, מְגוּפָה, —  סתומה במגופה:  הרודה פת חמה ונותנה ע"פ חבית של יין של תרומה וכו' בפת צוננת וחבית מגופה3 ע"ז סז.