פ"ע, עב' גָּוַעְנוּ, גָּוַעַת, עת' אֶגְוַע, יִגְוְעוּ, יִגְוָעוּ, ועם בכ"ל בִּגְוֹעַ, בִּגְוַע, לִגְוֹעַ, — יצא רוח החיים, verscheiden; expirer; to expire:  וימת אהרן שם וכו' ויראו כל העדה כי גָוַע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום במדב' כ כח-כט .  ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גָּוַעְנוּ אבדנו כלנו אבדנו שם יז כז.  ולמה מרחם הצאתני אֶגְוַע ועין לא תראני איוב י יח.  ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יִגְוָע בראש' ו יז.  אם ישים (האלהים) אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף יִגְוַע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב איוב לד יה-יו.  ואם לא ישמעו בשלח יעברו וְיִגְוְעוּ בבלי דעת שם לו יב. — ועם תוספת ן בסופו: תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יִגְוָעוּן  ואל עפרם ישובון תהל' קד כט.  — ועם ו המהפך:  חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים וַיִּגְוַע כל בשר הרמש על הארץ וכו' כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו בראש' ז כ-כב.  — ועם פעל מות אחריו:  וַיִּגְוַע וימת אברהם בשיבה טובה בראש' כה ה.  ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה וַיִּגְוַע ויאסף אל עמיו שם מט לג.  — ועם ב"ל:  וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גָוַעְנוּ בִּגְוַע אחינו לפני יי' במד' כ ג.  האם תמנו לִגְוַע שם יז כח.  — ואמר בן סירא:  כל הבשר כבגד יבלה וחוק עולם גוע יגועו ב"ס גני' יד יז.

— הִפע', °הִגְוִיעַ, — המית: זכור איש אשר הִגְוִיעַ אב ללא עתו ר"א קליר, יוצר פרש' זכור.

— פועֵ, גֹּוֵעַ, — מסכן, חלש ורפה-כח מפני עֹני ורעב:  עני אני וְגוֵֹעַ מנער תהל' פח יו.  — ואמר בן סירא:  אל תתהלל על גוע, זכר כלנו נאספים ב"ס גני' ח ז.  כן דורות בשר ודם אחד גוע ואחד גומל שם יד יח.  מה נורא אתה אליהו ואשר כמוך יתפאר, המקים גוע ממות ומשאול כרצון יי' שם מח ד-ה.