1, ש"ז, מ"ר גּוּשִׁים, — פרורי עפר, טיט דבוקים יחד ועשוים גוף אחד, Erdscholle;  glèbe, motte; lump, clod:  לבש בשרי רמה וְגוּשׁ2 עפר עורי רגע וימאס (איוב ז ה).  וגוש מארץ טהורה וגוש מבית הפרס (טהר' ה א).  הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן (ירוש' כלא' ט לב ד).  סוריא על גושה גזרו על אוירה לא גזרו (גיט' ח:).  ולא גזרו טומאה אלא על גוש כברייתו (רמב"ם, טומא' מת י ז). וכותל הסלע או שנעשה מגוש הארץ כשיחפור מכאן ומכאן (שם כד ו).  ארץ העכו"ם בתחילה גזרו על גושה בלבד (שם יא א).  — ואמר המשורר:  ועפר בשליש כָל, ומים ביד מדד, ורומש בגוש ארץ, ושרש בטירותיו (ראב"ע, בשם אל, 150).  — ומ"ר:  המזבל המכבד המרבץ המפעפע גושים (ירוש' שבת ז י).  שנעקרו (הזיתים) בגושיהן (ב"מ קא.) , ר"ל עם האדמה שבסביבותיהם.  חוששין לגושיהן (סנהד' יב.),  ר"ל לגושי האדמה שגדלו בה הירקות.  גוש מארץ טהורה וגושים מבית הפרס או מארץ העמים (רמב"ם, אבות הטומאה יח ב).  — ואמר הפייטן:  הן לא יאמין בקדושיו, ותהלה ישים באילי תרשישיו, ואיך יצדקו קרוצי גושיו (רשב"י, קרוב' ב ר"ה, אדון).  וסוף שברו (של הרשע) בבית קברו יצוע גוש וסות רמה (סמא"צ, סלי' לצו"ג, יצו האל).  — *ומתכת כברייתה בהאדמה:  חצוצרת אין כשרה אלא מן הכסף עשאה מן הגוש כשרה (תוספתא מנח' ט יט).  — ובכלל *חלקים של חלקי מאכל מחֻברים יחד ועשויים  גוף אחד, Masse:  היין (שקרש) וגוש של זיתים שנפל לתנור והוסק (טהר' ג ב).  בזמן שהוא (השום הנידוך במדוכה) גוש בקערה אבל אם היה מפוזר במדוכה טהור (טבו"י ב ג).  מעשה קדרה בקטניות בזמן שהן פרודין אינן חבור בזמן שהן גוש חבור אם היו גושים הרבה הרי אלו ימנו (שם ה).  היתה לו אם של זיתים ועתיד להופכו כיון שתקע בה יתד אעפ"י שיש בו גושין הרבה הרי אלו אינן חיבור (תוספתא טהר' י יא).  —  *ושל בצק:  לכשתעלה (העיסה) כולה גוש אחד (ירוש' חלה ג נט.).  —  *ושל מלח:  שהביאו גוש של מלח ונתנוהו (על המזבח במקום הפגימה) כדי שלא יראה פגום (תוספתא סוכה ג יו).  נותן גוש של מלח על רחמה (של הבהמה) והיא רוצה להניק בנה (ירוש' שבת יח יו ג).  —  *ושל חרדל:  גוש של חרדל רבי יוסי בשם ר"א ממעיך ביד אבל לא בכלי (שם כ יז ג).  —  *ושל רוק:  והיו כל או"ה מרקקין לפניהם עד שעשאו אותן גוש של רוק (פסיק' דר"כ, עשר תעשר, אם עלי).  —  *ובהשאלה:  עשאן (את המעים) גושין גושין (מד"ר איכה, ראה).