ד. גּוּר
1, פ"י, עתי' יָגוּר, — א) טמן, צפן רשת ופח לאיש, ארב לו, lauern; guetter; to lie in wait: יָגוּרוּ2 יצפינו המה עקבי ישמרו תהל' נו ז. — ב) זמם מזמות על איש, בפרט לרעה: כי הנה ארבו לנפשי יָגוּרוּ עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי תהל' נט ד. אשר חשבו רעות בלב כל יום יָגוּרוּ3 מלחמות שם קמ ג.
1 בלשונות האחיות אין אח לשרש זה במשמעות המבוארות פה. אולם שתוף המשמעות והמושגים דומה לאלה יש לפעל דשש دسس בערבית, שמשמעתו היא צפן, ארב, זמם מזמות על.
2 רש"י פרש ילינו לארב. ראב"ע גרס יגודו, וכן קצת האחרונים.
3 יש מגיהים יגרו.