* , גיותן, שת"ז, לנק' גֶּוְתָּנִית, מ"ר גֶּוְתָּנִּים, גיותנין, גֶּוְתָּנִּיּוֹת, — כמו גָּאֲוְתָּן: כדי לסמוך רשע אל רשע וכו' גיותן אל גיותן (מד"ר בראש' פה). יי' זיין עטה כגאה גֵיוְתָּן נגדו (יוצר לשבת א אחר פסח). — ולנק': מוסיף מושך קץ מענית גֶּוְתָּנִית (סליח' ד עי"ת). — ומ"ר: הגיותנין שעושין עצמן אלהות (מד"ר שמות ח).