גַּחַל

°, ש"ז, — א) כמו גֶּחָל: אבל (אין מכבין בשבת) גחל של עץ (ר"י אלפסי שבת כ:).  גחל ושלג השלים במבצר ר"י בן אביתור, עבודה). ואופנים של גחל (היכלות, ביהמ"ד ילינק ה). במשוכת חדק פרח כשושן, גחל הובא על סמל כושן, גאה חלצו מאור הכבשן (שחר' יוה"כ, אבן בחן, בס' רב עמרם גאון). אימתך גחל ורצונך נחל חמאה ולי נדך כמו שחל (ר"י הלוי, מפאתי היכל). בתוך לבי ומעי אש וגחל, לאחי בגדו כלם כמו נחל (אבר' חסדאי, בן המלך והנזיר ג). מגחל אל גחל התהלכתי ולא שרפוני אש בחום תאותי (אשמורה יום ב, סליח' מנהג אויגניון). נהר גחל אש יזחל ושם הדריך מסלותיו (אופן לשבת ור"ח, אביר הגביר). — ב) מין מורסה ארסית, Karbunkel anthrax: ויתעוררו בו (בקיץ) הגחלים והם צמחים נקראים בערבי גמר (קאנון א ב ב ו). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים