* 1, — עם בְּ, בְּגִין, בכנ' בְּגִינִי, בְּגִינָךְ, בְּגִינָה וכו', —  בגלל, בשביל, למען: עשה בגיני ואם אין אתה עושה בגיני עשה בגין אשתך ואם לאו עשה בגין בניה (מכי' יתרו, מס' דעמלק א). שמא תאמרו בגיני תלמוד לומר למענכם בגינכם ולא בגיני אתם גרמתם לי שלא אכנס לארץ (שם, בשלח ב). ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה (יבמ' פט:). עם שבגינו נברא הארץ (רש"י ויקר' כ ב). — ואמר הפיטן: דלם מכשל תגרתך, ותסוככם בְּגִין אברתך (יוצר ב סוכות, אנא תרב).