* 1, גייס, ש"ז, מ"ר גְּיָסוֹת, גייסות, — חיל, גדוד של צבא, Schaar; bande, troupe; troop: להציל מן הגייס2 ומן הנהר ומן הדליקה ומן המפולת (פסח' ג ז). עיר שהקיפוה גייס או נהר וכן ספינה המיטרפת בים (תוספתא תענ' ב יב). מעשה בשנים שהיו רצין אחר הגייס נתלה אחד מהם בזית ופשחו ורדף אחר הגייס וחזר ואמר לו חבירו יישר כחך אריה (שם יבמ' יד ט). שיירא שהיתה באה במדבר ונפל עליה גייס ועמד אחד מהם והציל (שם ב"מ ח כה). והבא להציל מן הגייס ומן הנהר (עירו' מה.). על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גייס או נהר (תענ' יד.). למי שהושיב שומרים לשומרו מן הגייס והיה בטוח עליהן שהיו גבורים עבר הגייס והרגן והיה מרתת על עצמו (תנחומא בלק ב). — ומ"ר: אתם יודעים שהמדינה הזאת משובשת בגייסות (יבמ' יו ז). תקלה הן לנו מפני גייסות שהן באות עלינו (תוספתא סוט' י ו). באו הגייסות לעירו (ירוש' תענ' ג סו.). גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו (בבלי שם ח:). שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומפיל את עצמו לגייסות ומפקיע עצמו מיד רבו (גיט' לז:). ד' מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תאר היו וכו' והיו מהלכים בראשי גייסות (קדוש' עו:). א"ר אבהו הללו ראשי גייסות הן (סנה' צה:). הלך ונפל בין הגייסות ותפשוהו ואחזו אותו בקולר ועשו בו מלאכה בשבת (אדר"נ יא).