גִּיס

* 1 , ש"ז, מ"ר גִּיסִים. — בעל אחות אשתו, Schwager; beau-frère; brother-in-law: ואלו הן הקרובין אביו ואחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו (סנה' ג ד). שני גיסין שירשו את חמיהן (ירוש' שקל' א מו:). נשואין שתי אחיות והן גיסין זה לזה (משול' ב"ר קלוני', תשו' גאו' קדמ' קמב). בפנינו עדים ח"מ באו היקרה וכו' והגיסים היקרים הר' שמואל לוי וכו' (שו"ת תורת חסד רכב). היתה אחות אשתו נשואה והלכה אשתו ובעל אחות אשתו למדינה אחרת ובאו ואמרו לו מתה אשתך וגיסך בעל אחותה (הלבוש, איבות טו כה). — ובכנ': חתמו ותנו ביד גיסיי כמ"ר יעקב וכמ"ר שמואל בני ר' גרשון (שו"ת הר"י מינך והר"מ פאדוא נו).



1 , בסור' גיסא. ולא נתברר מקור מלה זו. יש סוברים שהוא מן גיס בארמ' במשמע' צד, וגיס ר"ל הצד.

חיפוש במילון: