ב. גִּיף – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה – פרויקט בן־יהודה

ב. גִּיף

* 1, פ"י, צווי גִּיף2, — כמו *ב. גּוּף, עי"ש.

1 לפי דעת ר"י חיוג השרש הוא גיף ולא גוף.

2 כך ר"י חיוג (דקדוק, עג).

ערכים קשורים