1, ש"ז, מ"ר גִּלּוּלִים, גִּלֻּלִים, — שם של גנאי לפסלי האלילים, ובהרחבה גם למקדשיהם, Götzenbilder, idols: כה אמר אדני יי' והאבדתי גִלּוּלִים והשבתי אלילים מנף (יחזק' ל יג). ויסר (המלך אסא) את כל הַגִּלֻּלִים אשר עשו אבתיו (מ"א יה יב). ויתעב (אחאב) מאד ללכת אחרי הַגִּלּוּלִים ככל אשר עשו האמרי (שם כא כו). ויעבדו הַגִּלֻּלִים אשר אמר יי' להם לא תעשו את הדבר הזה (מ"ב יז יב).  ואת התרפים ואת הַגִּלֻּלִים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם בער יאשיהו (שם כג כד). ואל המלה "ואל" נשמטה במקור. הַגִּלּוּלִים נשא עיניו (יחזק' יח יב). ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גִּלּוּלֵי בית ישראל מחקה על הקיר (שם ח י). את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גִּלּוּלֵי מצרים לא עזבו (שם כ ח).  והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גִּלּוּלֵיכֶם (ויקר' כו ל). והפלתי חלליכם לפני גִּלּוּלֵיכֶם (יחזק' ו ד).  וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גִּלּוּלֵיכֶם אטהר אתכם (שם לו כה).  ויחטא (מנשה) גם את יהודה בְּגִלּוּלָיו (מ"ב כא יא). איש גִּלּוּלָיו לכו עבדו (יחזק' כ לט). נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גִּלּוּלֶיהָ (ירמ' נ ב).  ותראו את שקוציהם ואת גִּלֻּלֵיהֶם עץ ואבן (דבר' כט יו). עיניהם הזנות אחרי גִּלּוּלֵיהֶם (יחזק' ו ט).  ואת גִּלּוּלֵיהֶן נאפו (שם כג לז).  — ואמר בן סירא: טובה שפוכה על פה סתום תנופה מצגת לפני גלול (ב"ס גני' ל יח).  מה יערכו לגלולי הגוים אשר לא יאכלון ולא יריחון (שם יט).  — ובמשמ' °דבר מאוס בכלל: ולפי שהיה פחיתות וגלול גדול שאנשים בעלי שכל יעבדו את בעלי חיים בלתי מדברים (ר"י אברבנאל, מ"ב יז).  והוא ישימנו מכת אוהביו ויזרוק עלינו מים טהורים לטהרינו מן האדום ללבנינו לטהרינו מכל גלולינו (מאמ' השכל לראב"ן סוף ב).