גִּלּוּחַ

*, ש"ז, — שה"פ מן גִּלַּח: גילוח שיש בו השחתה (מכות כא.). ואין דרך גילוח בכך (רש"י קדוש' לה:). ואין בזה משום גילוח (מרדכי, ריש מו"ק). שאמרו הרופאים שהגלוח קשה לחולי זה (פחד יצחק, ערך גלוח בחוש"מ). אם יעברו עליו שמנה ימים בלא גלוח באים לו אבעבועות (לקט הקמח, יו"ד כט). בענין גלוח בחוה"מ נטה קו (רי"ד אזולאי, שה"ג מער' ספ' נ). — ובהשאלה, °גִּלּוּחַ מטבעות, קציצת זהב מהמטבע: עוד הוסיף ר"ת בצירוף שאר רבנים וכו' חרם שלא יעשה שקרנות ולא גילוח מעות (סוף תשו' מהר"מ). מוחזק הוא כגוזל את הרבים ומסכן את ישראל בעסק גלוח מעות בשגם הוא אסור קדמון (ר"י יעבץ, מגלת ספר, 171). החלפנים שקלקלו מעשיהם בשנים הללו וכו' העוסקים בגלוח מעות (שם 173).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים