*, ש"ז, מ"ר גִּלּוּיִים, — שה"פ מן גִּלָּה: שלשה משקין אסורים משום גלוי (תרומ' ח ד), ר"ל שהיה הכלי מגלה. משמרת אסורה משום גלוי וכו' מי תורמוסין אין בהן משום גלוי (תוספתא שם ו יג). יין תוסס כל זמן שהוא במקור נשמטה המלה "שהוא". תוסס אין בו משום גילוי (שם יה). — גִּלּוּי עריות: גלות בא לעולם על עובדי אלילים ועל גלוי עריות (אבות ה ט). ועי' עֶרְוָה, עריות. ארבע אמות בגילוי הראש (שבת קיח:). — °גִּלּוּי דַעַת, מה שאדם אומר או עושה למען ידעו מה דעתו בענין פלוני: גלוי דעת בגטין אפילו בעת נתינת הגט לא כלום הוא (מהר"מ אלשיך עח:). במוכר מטלטלין לא מהני גילוי דעתו עד שיתנה (טור ח"מ רז), והשתמשו בו בזמן האחרון בפרט במשמ' מעשה שעושה צבור בפרסום, בתהלוכות וכדומה כדי להראות הסכמתו או לא רצונו על דבר. — גִּלּוּי פָּנִים, עזות וחוצפה: מומר וגילוי פנים הרי זה אינו מבטל רשות (ערוב' סט.). שעמד (גלית) בגילוי פנים לפני הקב"ה (סוטה מב:). — °גִּלּוּי אֹזֶן, הודעה לאדם דבר מהדברים הנסתרים ממנו: ולפעמים ביותר בירור כבר הגיע לאדם הודעה וגילוי אזן ע"י אמצעי הזה (החלום) ממה שעתיד לבוא עליו (דרך ה' לרמח"ל ג א). — °גִּלּוּי נבואה: ומשתדלים באותם הענינים שעל ידיהם נמשך גילוי הנבואה (דרך ה' לרמח"ל ג ד). — °גִּלּוּי אור: שאנו רואים בגילוי אור שפע המדות דחו"ג שבלב. (מאמ' יקרים, גביע הכסף ה).