1, ש"ז, מ"ר גְּלוֹמִים, — בגד רחב להתעטף בו, Mantel; mantean; mantle: המה רכליך במכללים בִּגְלוֹמֵי2 תכלת ורקמה (יחזק' כז כד). — ובהשאלה, °גלומי גוש, גוף האדם, האדם: ואביתה תהלה מִגְּלוּמֵי גוש מגרי גיא מדלולי פועל מדלי מעש (ר"א קליר, מוס' יוה"כ, אשר אימתך). שצריך האדם להיות נכסף אל ה' תמיד הוא שיתענג מעבודת בוראו שזכה להיות ממשרתיו עושי רצונו שהרי יש לו שרפים וחיות ואופנים ומלאכים המשמשים לפניו במרום ובחר בגלומי גוש אין לך תענוג גדול מזה (קדושת לוי, דרוש לפסח).