גְּלִיד

*1, ש"ז, — מים שנקפאו ונגלדו מהקֹר ונהיו גוש, Eis; glace; ice: וכיפת הברד והשלג והכפור והגליד (אהל' ח ה). השלג והברד והכפור והגליד והמלח (מקוא' ז א). שהיה (המן) יורד כגליד על הארץ (מכיל' בשלח ד ג). המים כשקפה שם אותו הקיפוי גליד (רה"ג אהל' ח ה). מיני כפור וגלידים (ר"י אברבנל בשלח, ענין המן).



1 כן בערב' ג'ליד (جَلِيد).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים