פ"י, קל אינו נהוג.

— פִע', גִּלַּח, גִּלְּחוֹ, עת' יְגַלַּח, וַיְגַּלַּח, יְגַלֵּחַ, גַלְּחוֹ, — חתך השערות בפרט בתער, rasieren; raser; shave: וְגִלַּח את כל שערו (ויקר' יד ח). וְגִלַּח ראשו ביום טהרתו (במדב' ו ט). וְגִלְּחָה את ראשה (דבר' כא יב). ואת הנתק לא יְגַלֵּחַ (ויקר' יג לג). ביום השביעי יְגַלַּח את כל שערו וכו' ואת כל שערו יְגַלֵּחַ (שם יד ט). ביום ההוא יְגַלַּח אדני בתער השכירה וכו' את הראש ושער הרגלים (ישע' ז כ). וַיְגַלַּח ויחלף שמלתיו (בראש' מא יד). וַיְגַלַּח את חצי זקנם (ש"ב י ד). וַתְּגַלַּח את שבע מחלפות ראשו (שופט' יו יט). ופאת זקנם לא יְגַלֵּחוּ (ויקר' כא ה). וראשם לא יְגַלֵּחוּ (יחזק' מד כ). וּבְגַלְּחוֹ את ראשו וכו' וְגִלְּחוֹ ושקל את שער ראשו (ש"ב יד כו). ביום השביעי יְגַלְּחֶנּוּ (במדב' ו ט). ויקח חנון את עבדי דויד וַיְגַלְּחֵם (דהי"א יט ד). שנזיר סתם מגלח ליום שלשים ואחד (תוספתא מגי' א ט). יכול גילחו (את הזקן) במספרים יהיה חייב (קדוש' לה:). המגלח ראשו בחלום סימן יפה לו (ברכ' נז.). העבודה שאגלחך לשמים (נדר' ט:). — ובהשאלה, °גִּלַּח מטבע, קצץ הזהב מעט סביב סביב: כסף של בעלי רבית וצרי עין וכו' ומגלח מעות וכיוצא בהן ביד מי שיגעו ירד מנכסיו לכך יזהר אדם מהם (ס' חסידים, הוצ' מק"נ, תתתל"א).

— פֻע', גֻּלַּח, מְגֻלָּח, — שגלחו אותו: ויחל שער ראשו לצמח כאשר גֻּלָּח (שופט' יו כב). אם גֻּלַּחְתִּי וסר ממני כחי (שם יז). שמנים איש מְגֻלְּחֵי זקן וקרעי בגדים (ירמ' מא ה).

— הִתפ', הִתְגַּלַּח, — גִּלַּח את עצמו, sich rasieren; se raser; shave o.s.: וראה הכהן את הנגע וכו' וְהִתְגַּלָּח (הנגוע) ואת הנתק לא יגלח (ויקר' יג לב-לג). אחר הִתְגַּלְּחוֹ את נזרו (במדב' ו יט). ועשה בו את המגלח כמתגלח וכו' בין שנתגלח הוא ובין שגילחוהו אחרים (תוספתא נזי' ד ד).