°, ש"נ, — כהונת הַגַּלָּח: וכל ראשי גלחות אשר בעיר פריישא (פריז) והנה ארונימוס הגלח ידע כל תורתנו וכל התלמוד כאשר נודע לכל הגלחות וכו' (וכוח ר' יחיאל, מפריז). אז צוה הדוכוס שישימו כובע שורף בראש כל אחד ואחד (מהכומרים) וקמו כל העם להצילם מפני עטרת גלחות אשר להם (שבט יהוטדה, שמד לח). עד שהרעיש עליהם כל הגלחות ואז נתחדשו הגזירות הגדולות (אגר הלל החסר ליצחק הרופא). וכותבי חשבונות בלשון גלחות אין כותבים אות ג' במלת גילדין (שו"ת חות יאיר א יד). מה שהפקיעו הפורצים לומר בשם רמב"ן וכו' בכתב גלחות טעו וכו' כתב גלחות כתב גמור הוא (שו"ת חתם סופר, חו"מ קצה).