*, ש"ז, מ"ר גַּמָּלִים, — מנהיג גמלים בדרך, שומר עליהם ועוסק בהם, Kameel-treiber; chamelier; camel-driver: אבא גוריון איש צדיין אומר משום אבא גוריא לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן רועה וחנוני שאומנותן אומנות לסטים רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים הגמלים רובן כשרים (קדוש' ד יד).  כקשר הגמלין וכקשר הספנין (שבת יה ב).  מסרן (את האבנים) לגמל (והוזק בהן אחר) הגמל חייב (תוספתא ב"מ יא ה).  החמרין והגמלין והספנין ושהיו עושין בשביעית (שם שביע' ו כו).  והלא פישון הגמל מיאנה אשתו שלא במקור נדפס "שלו". בפניו (יבמ' קז:).  חמר ונעשה גמל (כתוב' סב:).

— חַמָּר-גַּמָּל, עי' חַמָּר.