*, ש"ז, מ"ר גִּעוּלִים, סמי' גִּעוּלֵי, — א) גִּעוּלֵי ביצים, שנפלו מהתרנגלת בסבת מכה שהכו אותה: גיעולי1 בצים מותרות בצים מוזרות נפש יפה תאכלם (חול' סד:).  — ב) הפעולה לגעֹל, להגעיל כלים ברותחים: כל יום ויום נעשה גיעול לחברו (ע"ז עו.).  גיעולי נכרים (שם).  ואסרו לאכול פיתן או בישוליהן ואפילו במקום שאין לחוש לגיעוליהן (רמב"ם מאכ' אסו' יז ט).  אע"פ שהיורה אסורה מותר להגעיל לתוכה כלים אך אם ינקה אותה יפה שלא תהא מלאה זוהמא ואותו הגיעול שהיא פולטת הוא מתבטל במים עד שהמים מותרין בשתייה וכיון שבטל הגיעול במים אין בו כח לאסור את הכלים וכו' שהגיעול מעורב בהן והרי אותן המים מותרין בשתייה וכן נמי הגיעול שיצא מן הכלים נתבטל מן המים (שבלי הלקט, פסח' רז).  וכפות של נכרים שהן מכסף שנשתמשו בהן חמין צריכין גיעול ברותחין (שם).