* 1, פ"ע, בינ' מְגַעְגֵּעַ, מְגַעְגְּעִים, — א) מניע בידיו, ברגליו, חופר חפירה קלה באדמה, לשחוק ולשעשוע: אפרוחין מגעגעין באדמה (פסיקתא דר"כ, אחרי מות).  וירא הנער את זקנו, עומד על מכונו, ויחל לשחק ולגעגע, לדלג ולהשתעשע (משל הקדמוני ה).  — ב) מלל דבר בין אצבעותיו, למשל עשב כדי שינדף ריחו: ולא היו מסריחין מריח הזעה שלא היו מחליפים את בגדיהם אמר לו הבאר היה מעלה להם מיני דשאים והיו מגעגעים בהם והיה ריחם נודף מסוף העולם ועד סופו (מדר' תהל' כג).  — ג) °גִּעְגַּע לדבר, היו לו געגועים להדבר, השתוקק לו: הרי חתן נכנס לחופה לבו מגעגעת לחופה ולחיבת חתוניו (רש"י, שה"ש ז ג). 

— הִתפע', — א) *הִתְגַּעְגַּע בְּ, הִתְגַּעְגַּע בעשב2, וכיוצא בזה, התגלגל ושחק והשתעשע: מתגעגעין היו בעשב הבאר (מד"ר שה"ש, נפת תטופנה).  —  ובכלל °השתעשע והתפנק: שאין ראוי לאדם שיתגעגע בנערותו יותר מדאי (מלמד התלמיד' תולדות).  — ב) °התגעגע עם פלוני, שחק אתו בקלות והשתעשע אתו, sich amusieren; s`amuser; to amuse o. s: ואמרו אחרים שהוא (הפעל מתרפקת על דודה) כמו מתגעגעת (ר"י אבן תבון, השרשים לריב"ג, רפק).  כשתתחבר לחכמים ואל אנשי המעלות אל תתגעגע עמהם ואל תתגאה עליהם אבל תהיה חברתם להודיע להם שתתקרב בעת שיקרבוך ואל תוסיף להתקרב אליהם (ר"ש א"ת, פי' הרמב"ם, אבות ב י).  כשתעמוד לפני אדם גדול המעלה שים עצמך לנגדו קל ושמש אותו ועמוד לפניו כאשר ירצה ואל תוקיר נפשך לו וכשתהיה עם שחור השער רוצה לומר עם צעיר השנים לא תעשה כן אבל תוקיר נפשך עמו ואל תשחק ואל תתגעגע עמו אחר כן אמר לא  תחשוב שמה שהזהרתיך מהתגעגע עם צעיר השנים יתחייב שתקבל אותו בזעם ובפנים זועפים לא כן הכוונה (שם ג יב).  — ג) הִתְגַּעְגַּע לפלוני, היה לו געגועים וכלות הנפש אליו: שהתגעגע יעקב להר המוריה (ר' בחיי, ויצא).  וירגיל עצמו לכסוף ולהתגעגע ולהשתוקק תמיד (מגיד שיחות נד).