גְּעִישָׁה

°, ש"נ, — שה"פ מן גָּעַשׁ: על הר סיני דבר עמהם ברעש באימה וברעדה ובגעישה בקולות וברקים (לקוטי קדמ', נספח ב).  — ואמר הפיטן: ברעישה וּבִגְעִישָׁה כבוד זכרו יפארו, ועבדיו בני ידידיו למטה הם יספרו (שבת ד אח"פ, ידודון). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים