ג. גֵּץ

° 1, ש"ז, —  כמו גָּפְסִית: ולפעמים יצטרך שיוטח ראשו בגץ מרוכך או בגץ מותך בחומץ (קאנון ג ה א ד).



1 בערב' גַצּ جَصّ וגם קַצּ قَصّ.  וכבר פקפק ביחוסה השמי של מלה זו פרנקל Fränkel, 9 ואמר כי מקורה בהמלה gyps.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים