ב. גַּרְגִּיר

*, ש"ז, —  א) כמו גַּרְגַּר: פסיגה של אשכול שריקנה טהורה שייר בה גרגיר אחד טמאה (עוקצ' א ה).  ולוקט גרגיר מכאן וגרגיר מכאן (רש"י כ"י מנח' פא. בש"ס וילנה).  מלמולין פירוש טיט שעל היד שנמלל בידיו עד שנעשה כעין גרגירין ומדובקין בידיו (בעלי הנפש להראב"ד, שער הטבילה).  ודרך בני אדם כשיאספו הצימוקים שיפלו מהם גרגירים מן התאנים ומן הענבים (ר"ש אבן תבון, פרוש רמב"ם לאבות ד ה).  שהשי"ת לא נעלם ממנו ואפילו גרגיר דוחן (ר"מ נרבוני, המאמר בבחירה).  ויש שצובעין אותו בתולעת והתולעת היא גרגירים אדומים ביותר דומים לגרעיני החרובים והם כמו האוג והתולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן (סמ"ג, עשין, רלג).  — ב) ° גרגירי הקרא, תולעת במעים: ומהם (מהתולעים) מה שיתיילדו במעים העבים אשר למטה מן הטבור והם קטנים ונקראים גרגירי הקרא לפי שהם דומין לגרגירי דלועים (מ' רלדבי, ש"א ד, מעים).  — °גַּרְגִּירֵי קוצים1: גרגירי קוצים  גדל גם הוא בכל הארצות שוכו מלא קוצים קטנים פירותיו המה עגולים לבנים ירקרקים או אדמדמים טובים המה למאכל גם יעשו ממנו מרקחת (לינדא, ראשית למודים א ז).  — ° גרגירים אדומים2: גרגירים אדומים יגדלו ביערות ובגנות על עשב נמוך סמוך לארץ (שם).



1 בלעז: שטאכעל בעערן. 

2 בלעז: ראטהע בעערען, ערד בבערן.

חיפוש במילון: