ש"ז, מ"ר גַּרְגַּרִים, — א) פרי קטן בשרי פחות או יותר עגול שבקצות אילנות כמו זיתים, ענבים וכיוצא בהם, Beere; baie; berry : ונשאר בו עללת כנקף זית שנים שלשה גַּרְגַּרִים בראש אמיר (ישע' יז ו).  — ואמר בן סירא: כזית רענן מלא גרגר וכעץ שמן מרוה ענף (ב"ס גני' נ י).  איזהו עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף וכו' גרגר יחידי ר' יהודה אומר אשכול וחכ"א עוללת (פאה ז ד).  טמא מת שסחט זיתים וענבים וכו' אפילו גרגר יחידי (טהר' ג ג).  האוכל (זיתים) מן הסלים וכו' מן העבט ומן המשטיח של עלים ונפל ממנו גרגר יחידי (שם י ה).  אפילו לא הבאיש אלא גרגר אחד באשכול (תוספתא מעש"ר א א).  — ואמר המשורר: על הערוגות תן לך מושב, והיה בצלי ההדסים דר, וראה רסיס לילה עלי עליו, נטפי בדולחים וגרגר דר (רמב"ע, תרשיש ג).  — ומ"ר *גַּרְגַּרִים: ב' גרגרים פרט וג' אינן פרט (פאה ו ה).  אין מביאין מן גרגרים שנשרו במים (מנח' ח ג).  — ב) *בכלל כל חתיכה קטנה פחות או יותר עגולה, כמו של מלח וכדומה: בפילפל ובגרגר1 מלח (שבת ו ה).  וקמץ ועלה בידו צרור גרגר מלח או קורט של לבונה (תוספתא מנח' ה כא).  — ג)  *גל של צרורות: גרגר של צרורות או גל של אבנים (שביע' ג ז).  וכן אם היה לו בשדהו גרגר של צרורות (רמב"ם שמיט' ב א).  — ד) °בפרט כעין גרגרים קטנים עשויים ממיני סמי מרפא כדי שיקל על החולה לבלע את הרפואה, כמו גלולה, Pille; pilule; pil : יעשה ממנו גרגרים גדולים ישתה אחר הנקוי הכללי (קאנון ג א ד ח).  ומה שיועיל ממנו גרגרים בתאר זה אפיתמי פוליפודי אבן ארמיני זוז וכו' (שם).  וזה מעשה גרגרים שעשה גלינוס יועילו מכל הרפשים הרעים הנולדים מחמת ליחה (צידה לאורחים, כ"י פלורנצה).  — ובמליצה: הרפואה שאין עמה כל תחלואים הם גרגרי ההצלחה (ס' שעשועים לר' זבדא 28).  — ה) °גַּרְִגְרֵי דלעת, מין תולעת במעים: התולעים הנקראים גרגרי דלעת והם נקראים דלועים אוכלים כל מה שיזון האדם לכן מרזין הגוף (פרקי משה ז).  דומים לתולעים שבחומץ יולדו בפי הטבעת והדומים לגרגרי הדלעת במעים הגסים (שם ט).  —  ו) °גַּרְגְּרֵי אדמה, גרגרים אדומים יגדלו על שיחים קטנים על האדמה, קצת דומים לתות, Erdbeer; fraise; -berey: בארוחה הזאת ינתן לפניו בחדש טבת סל גרגרי אדמה עודם באבם (גוטלבר ממצרים, קאירה).