*1, ש"ז, מ"ר גַּרְדּוֹמִים, סמי' גַּרְדּוֹמֵי, — השארית מדבר שנקטם ממנו קצהו: מצות אזוב שלשה קלחים ובהם שלשה גבעולים ושיריו שנים וגרדומיו2 כל שהוא (פרה יא ט). גרדומי אזוב כשרין וגרדומי ניצית כשרין (תוספתא שם יב ב). מכמה גדילים אתה עושה (את הציצית) אין פחות משלשה וכו' אבל שיריה וגרדומיה כל שהוא (ספרי שלח קטו). גרדומי רצועות כשירות (מנח' לה:).
1 לא נתברר מקורו. יש אומרים שעקרו גדם ונוספה ר.
2 בקצת ספר' וקרדומיו בקוף, וכתב ר"ש כאן: וקרדומיו כמו גרדומיו. והנה מכאן נראה ברור ההבדל בין שארית ושירַים ובין גרדומים, ששיריו הם מה שנשאר מהשלשה, וגרדום הוא מה שנשאר מכל אחד אחרי שנפסק ממנו החלק העליון. וכבר העיר ר"ש על הבדל זה, ואמר שזה לא כמו גבי ציצית (מנח' לט.). ובאמת יש שם מקום לטעות במשמ' גרדום, ששאלו שם: מאי שיריו ומאי גרדומיו (בענין ציצית) מאי לאו שיריו דאיפסיק מינייהו ואישתייר מינייהו גרדומיו דאיגרדום איגרדומי. ע"כ. ופרש רש"י: מאי לאו שיריו דאפסיקי מינייהו קצת מחוטיו ונשאר קצת גרדומין דאיגרדום איגרדומי ולגמרי נפסק צד העיקר. ע"כ. ונראה מזה כי שיריו הוא שנפסק קצת מהחוט ונשאר קצתו וגרדום שנפסק כלו מעקרו, אך כבר דחו שם התוספות פרושו זה של רש"י, ובארו הכונה האמתית של דאיפסיק מינייהו ואישתייר מינייהו, שר"ל שמהם נפסק ומהם נשארו, ר"ל שקצת החוטים נפסקו וקצתם נשארו. וכן נראה ברור פרושו של גרדום ממה שאמרו גבי מומי העין (בכור' מד.): והתנן שנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין לא קשיא הא דאישתיור גרדומי הא דלא אישתיור גרדומי, ע"כ, ופרש רש"י שם: אשתייר גרדומי שרשין לא הוי מום.