ב. גָּרַד
*, פ"י, — גָּרַד את הבגד, הניח לו גַּרְדִּים, עשה לו גרדים: בגדים שגורדין1 אותן כברייתן מכליהן ומשרדין מהן כלום (יומא עב:).
1 ופרש רש"י: כשהיו חותכין בגרדין שלהן מתוך כלי אריגתן. ונראה שכך גם פרושו של ר"נ בעל הערוך שהביא מאמר זה בערך גרד גרדים. ואפשר שכונתו היא במשמ' אריגה. ובר"ח הגרסה היא קצת אחרת: המשרדים אותם. אך עכ"פ רש"י בודאי השתמש בפעל זה במשמעה זו.