ג. גֶּרֶד

°, 1, ש"ז, מ"ר גְּרָדִים, — בגוף בע"ח, גרם בשרי או חלבי שאינו עצם ולא עצל ולא שחוס: העצב לא יתחבר דבר ממנו בשחוס ולא בקשור ולא בחלב ולא בעצם אלא בשיניים לבדם מכל העצמות כי מתחבר בשרשיהם עצב רך וכן לא יתחבר העצב בדבר מן הגְרָדִים2 (הם גראנדולשים) שעומדים במקום מלואי סַפְנַאי ומשעות3 אמנם הגרדים הצריכים להם להולדת הליחות הצריך אליו הנה מתחבר בהם בפליאה מעט עצבים כמו שימצא בהם גם כן עורקים דופקים ובלתי דופקים (פרקי משה א).  כבר ראו רבים שנולדו בהם עורקים נכונים בעצם ובגרדים4 (שם ג, העורקים).



1 לא נתברר מקורו ועי' הערה 3 שלקמן.

2 כך נקוד ולעוז במהד' דפוס וילנה תרמ"ח.

3 כך במהד' הנזכרת.  אך אין ספק שזה שבוש וצ"ל הפנאי ומשענות, כמו בהקאנון א א ה וז"ל: ואחריו (אחרי העצלים והעצבים והמיתרים וכו') הבשר והוא מלוי פנאי הנחת אלו האיברים בגוף וכחם אשר ישענו עליו. ע"כ.  וכן הוא קורא שם למעלה את האיברים הקשים משען הגוף.  ומלואי הפנאי ר"ל המקום הפנוי שבין העצמות והעצלים והעצבים, שבמקומות הפנאי האלה עומדים הגרדים.  והנה סובר דר' מזיא שהם הנקראים Glandulae lymphaticae; Fettklumpen; coussins adipeux.  אלא שכללו בשם זה גם חלקים חלביים שבמקומות הפנאי.

4 בגוף הנדפס גררים, בשתי ריש, והוא שבוש.  

חיפוש במילון:
ערכים קשורים