ג. גָּרַם
* 1, קל אינו נהוג.
— הִפע' *הִגְרִים, פ"ע, — הגרים השוחט בשחיטה, הטה את הסכין למעלה או למטה ממקום הקבוע להשחיטה: מחלוקת בשהגרים שליש ושחט שני שליש וכו' אבל שחט שני שליש והגרים שליש דברי הכל כשרה (חול' יט.).
— הָפע', *הָגְרַם, מֻגְרַם, מֻגְרֶמֶת, מוּג-, — בהמה שהגרים השוחט בשחיטתו: העיד רבי חנינא בן אנטיגנוס על מוגרמת שהיא כשרה (חול' יח:).
1 לא נתברר הדבר מה מקורו של פעל זה במשמ' שהוא משמש בענין שחיטה.