*, פ"י, — סִבֵּב , היה סבה לדבר,verursachen; causer; to cause: וכל מצות עשה שהזמן גרמה אנשים חייבים ונשים פטורות (קדוש' א ז).  מברך על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבוא (תוספתא ברכ' ו א).  הצד השוה שבהם שהם (האב והנשיא) גדולים ומעמך וגדולתן גרמה להם ואתה מוזהר על קללתם (ספרא קדוש' קד).  שישיבתם של ישראל גרמה להם לכל המעשים הללו (שם אחרי קלא).  אומרים לו דמך בראשך שאתה גרמת לכך (שם אמור רלט).  חולה ששימש מטתו אמר רבי אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות (ירוש' ברכ' ג ו ג).  כל מי שיש לו בהכ"נ בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע וכו' ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו (גמ' שם ח.). לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם (שבת קנו.).  לא שק ותענית גורמין (חסד ורחמי אלוה) אלא תשובה ומעשים טובים גורמים תענ' טז.. נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו וכו' אמרו לו תלמידיו רבי וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך אמר להם בניי אני גרמתי לעצמי שפעם אחת הייתי מהלך בדרך וכו' ואמרתי עיני שלא חסו על עיניך יסומו (שם כא.). מה אעשה שעונותינו גרמו לנו וכו' (סנה' סה:). כנעני זה שלא דיבר בפיו ולא הלך ברגליו גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות (סוטה מו:).  הלדרוש אותי אתם באים מאחר שגרמתם לי להחריב ביתי ולשרוף היכלי ולהגלות בני (מד"ר שה"ש, זאת קומתך).  הוא בא ליזקק לה והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ופורש ממנה מיד מי גרם לו שלא יקרב לה וכו' דברי תורה שרכין כשושנה (שם, שררך).  — ובכנ': בר קפרא אמר איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה (ירוש' ברכ' ג ו.). 

— פִע', *גִּרֵם, — כמו קל: הם צועקים אליו והקב"ה שומע להם ומעיין עליהן ודן לאותם שגירמו צער זה על העניים (הריקנטי, אבן יקרה ב, משפט'). 

— הִפע', °הִגְרִים, — כמו קל גָּרַם: כי היכול על ההגרמה יחייב שיהיה יכול על המגרים אותו (ספר הישר, העריות, ישוע בן יהודה הקראי ה).