פ"י, — גָּרַם הזאב לַבֹּקֶר, הניח חלק מטרפו לבקר: שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גָרְמוּ לבקר (צפנ' ג ג).  

— פִע', גֵּרֵם, — גֵּרֵם את העצמות, אכל מהם כל הבשר ושבר ולעס גם העצמות, einen Knochen abnagen;manger, désosser; to gnaw bones: יאכל גוים צריו ועצמתיהם יְגָרֵם (במדב' כד ח).  —  ובהרחבה בכלל לדברים קשים, יבשים, כמו חרס וכיוצא בזה: כוס אחותך תשתי וגו' כוס אחותך שמרון ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תְּגָרֵמִי (צפנ' ג ג).  —  ואמר המשורר בדברו על האויבים: שועלים קטנים, לצלע נכונים, עוללו כרמו, ועוררו זעמו, וגרמו עצמו, ומצצו דמו (ר"י הלוי לר' דוד נרבוני).  — ואמר המליץ: טורפי טרף יטרפוהו לנתחיו, וגרם יגרמוהו לעצמיו (מנח' בן סרוק, גרס).  — ובהשאלה, °החשך יְגָרְמֵהוּ, ידכא אותו כליל: אל נא שמש חיי אל תעזביני פן ימש חשך ויגרמני נה (יל"ג, חנה).