1, ש"נ, כנ' גָּרְנִי, גָּרְנְךָ, עם ה המקום גֹּרְנָה, מ"ר גְּרָנוֹת, סמי' גָּרְנוֹת, — א) המקום שאסף האכר שמה את תבואת שדהו לדוש אותה, Dreschtenne; aire; thresh-floor : כתבואת גּרֶן וכתבואת יקב (במד' יח ל).  גּרֶן ויקב לא ירעם (הוש' ט ב).  הנה הוא זרה את גֹּרֶן השעורים הלילה רות ג ב.  כדגן מן הַגֹּרֶן וכמלאה מן היקב (במד' יח כז).  כמץ יסער מִגֹּרֶן (הוש' יג ג).  מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה (ב"ב ב ח).  כי קבצם כעמיר גֹּרְנָה מיכ' ד יב.  מדשתי ובן גָּרְני (ישע' כא י).  התאמין בו כי ישוב זרעך וְגָרְנְךָ יאסף (איוב לט יב).  באספך מגָּרנְךָ ומיקבך (דבר' יו יג). — ומ"ר: הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את  הַגֳָּרָנוֹת2 (ש"א כג א).  ומלאו הַגְּרָנוֹת בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר (יואל ב כד).  אהבת אתנן על כל גָּרְנוֹת דגן (הוש' ט א).  הזורע את שדהו דגן אע"פ שהוא עושהו שתי גרנות נותן פאה אחת (פאה ב ה).  התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת (ב"מ ד יב).  רחת של גרוסות וכו' של גרנות (כלים יה ה).  שהיתה שנת רעבון וכל העם רצין לגרנות (תוספתא סנה' ב ט). —  ומ"ר *גרנים, בכנ' גרניהם: כל מעשיהן של ישראל משונין מאה"ע בחרישתן בזריעתן בנטיעתן בקצירתן בעמירן בדישן בגרניהן (מד"ר שה"ש, תכו). — *והתבואה שבגרן: מעשה שנכנסה גרן אחת של פול במירון (תוספתא דמאי ד יג).  כל שיש לו גורן קוצץ עמו בשער הגורן וכל שאין לו גורן קוצץ עמו כל זמן שירצה (שם ב"מ ו ה).  שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש כיצד הוא עושה צובר גורנו לתוכו ונמצא תורם ומעשר מן החדש שבו על החדש שבו (ר"ה יג:).  ההולך למוד את גרנו אומר יה"ר מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו (ב"מ מב.). — *והזמן שמאספים לתוך הַגֹּרֶן: החוכר שדה מחבירו וכו' ואמר לו תן לי חכורי אין שומעין לו אלא ימתין עד שתגיע גורן (תוספתא ב"מ ט כד).  איזהו גורנן למעשרות הקשואין והדלועין משיפקסו (מעשר' א ה).  באתה הגורן מכניסין את הקש לאור (פסיק' רבתי י). — ובהשאלה גם לבע"ח: בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה וכו' והן גרנות למעשר בהמה (שקל' ג א). — ומפני שרוב הגרנות הן עגֻלות היו אומרים לשטח עגֹל *גֹּרֶן: סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה (סנה' ד ג). — ב) כמו *ברֵכה, מה שאילן מביא פרי לפעם אחת: באילן שהוא עושה שתי גרנות בשנה אבל באילן שהוא עושה גורן אחת בשנה כגון זתים ותמרים וחרובין וכו' הרי הן כלעתיד לבוא (ירוש' שביעי' ה א). — וגם *בבע"ח, ביונות: יונה זו מחדשת בכל חדש וחדש גורן (מד"ר שה"ש, הנך יפה). — ובהשאלה, *גרנה של תורה, זמן הלמוד: אין גרנה של תורה אלא בלילה (מד"ר שה"ש, ראשו).