גֹּרֶן

1, ש"נ, כנ' גָּרְנִי, גָּרְנְךָ, עם ה המקום גֹּרְנָה, מ"ר גְּרָנוֹת, סמי' גָּרְנוֹת, — א) המקום שאסף האכר שמה את תבואת שדהו לדוש אותה, Dreschtenne; aire; thresh-floor : כתבואת גּרֶן וכתבואת יקב (במד' יח ל).  גּרֶן ויקב לא ירעם (הוש' ט ב).  הנה הוא זרה את גֹּרֶן השעורים הלילה רות ג ב.  כדגן מן הַגֹּרֶן וכמלאה מן היקב (במד' יח כז).  כמץ יסער מִגֹּרֶן (הוש' יג ג).  מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה (ב"ב ב ח).  כי קבצם כעמיר גֹּרְנָה מיכ' ד יב.  מדשתי ובן גָּרְני (ישע' כא י).  התאמין בו כי ישוב זרעך וְגָרְנְךָ יאסף (איוב לט יב).  באספך מגָּרנְךָ ומיקבך (דבר' יו יג). — ומ"ר: הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את  הַגֳָּרָנוֹת2 (ש"א כג א).  ומלאו הַגְּרָנוֹת בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר (יואל ב כד).  אהבת אתנן על כל גָּרְנוֹת דגן (הוש' ט א).  הזורע את שדהו דגן אע"פ שהוא עושהו שתי גרנות נותן פאה אחת (פאה ב ה).  התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת (ב"מ ד יב).  רחת של גרוסות וכו' של גרנות (כלים יה ה).  שהיתה שנת רעבון וכל העם רצין לגרנות (תוספתא סנה' ב ט). —  ומ"ר *גרנים, בכנ' גרניהם: כל מעשיהן של ישראל משונין מאה"ע בחרישתן בזריעתן בנטיעתן בקצירתן בעמירן בדישן בגרניהן (מד"ר שה"ש, תכו). — *והתבואה שבגרן: מעשה שנכנסה גרן אחת של פול במירון (תוספתא דמאי ד יג).  כל שיש לו גורן קוצץ עמו בשער הגורן וכל שאין לו גורן קוצץ עמו כל זמן שירצה (שם ב"מ ו ה).  שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש כיצד הוא עושה צובר גורנו לתוכו ונמצא תורם ומעשר מן החדש שבו על החדש שבו (ר"ה יג:).  ההולך למוד את גרנו אומר יה"ר מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו (ב"מ מב.). — *והזמן שמאספים לתוך הַגֹּרֶן: החוכר שדה מחבירו וכו' ואמר לו תן לי חכורי אין שומעין לו אלא ימתין עד שתגיע גורן (תוספתא ב"מ ט כד).  איזהו גורנן למעשרות הקשואין והדלועין משיפקסו (מעשר' א ה).  באתה הגורן מכניסין את הקש לאור (פסיק' רבתי י). — ובהשאלה גם לבע"ח: בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה וכו' והן גרנות למעשר בהמה (שקל' ג א). — ומפני שרוב הגרנות הן עגֻלות היו אומרים לשטח עגֹל *גֹּרֶן: סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה (סנה' ד ג). — ב) כמו *ברֵכה, מה שאילן מביא פרי לפעם אחת: באילן שהוא עושה שתי גרנות בשנה אבל באילן שהוא עושה גורן אחת בשנה כגון זתים ותמרים וחרובין וכו' הרי הן כלעתיד לבוא (ירוש' שביעי' ה א). — וגם *בבע"ח, ביונות: יונה זו מחדשת בכל חדש וחדש גורן (מד"ר שה"ש, הנך יפה). — ובהשאלה, *גרנה של תורה, זמן הלמוד: אין גרנה של תורה אלא בלילה (מד"ר שה"ש, ראשו).  



1 בערב' גֹרן جرن, אך אין למשמעה זו יחס טבעי עם שאר המשמעות ששרש גרן משמש בלשון זו.  י"א כי עקר משמעתו היא הטחינה.  אבל אין למשמעה זו שיכות לדישת התבואה.  ואחרים סוברים כי נסתעף מן משמ' העמקות שיש להשם גרן בסור' במשמ' מקום עמוק בסלע, וגם כלי לרחוץ בו, ומזה גם בערב'.  אך כל זה דחוק. — ועי' דוש , שדה תבואה.

2 כמו אֳרָחוֹת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים