°, ת"ז, לנק' דֶּבְרִיִּית, מ"ר דֶּבְרִיִּים, דֶּבְרִיּוֹת, —  של דֶּבֶר: הרוח הצפוניית מחזקת ומאמצת וכו' ומבריאה האויר המעפש הדבריי (קאנון א ב ב י).  ותהיה ציאתו (של החולה) כציאת בעל קדחת דבריית בחוזק הבאשה והעובי (שם ג ד יד א).  וגם יקרה לקדחות הדבריות ברבים מאחרית החליים החדים נפח הבטן (שם שם ו).  על דרך מקרי החליים הדבריים הנדבקים שיעצרו מעיר לעיר ומאדם לאדם (שם יו ג ג).  ולהיותה ׁ(ירושלם) רבתי [עם היתה בהכנה רבה לקבל ההיזק הדבריי] הטקסט בסוגריים מרובעות נשמט במקור המודפס. (ר"י אברבנאל, ש"ב כד).  הנה אותה הקדחת היא דבריית כי זה מקרה שאינו נפרד מהקדחיות הדבריות (פרקי משה י).  כשהאויר הדבריי הולך יתרחק אדם מלילך באמצע הדרכים לבל יקבלה בשלמות כח (פרדס רמונים לרש"ט שפרוט ב).  שפעם אחת קרה בארץ אטליה חולי דברי ממית ויעץ (הרופא) האנשים לקחת הטריאק (שם כא).  זיכוך האויר המעופש הדבריי (של"ה, בית אחרון).  שהקדחות הם מקרים למורסות ההם לא שהקדחת היא דברית אבל מקרה אל המורסות ההם הדבריות (יצחק בן טודרוס, באר לחי 32).  שיש חולאים מתדבקין כמורסא דבריית וחלאים אחרים (תולדות יצחק להרי"ץ קארו, תולדות).