* , ש"ז, מ"ר דֻּבְשָׁנִים, — א) עֻגה עשויה בדבש Honigkuchen; pain d'épice; honey-cake: הסופגנין והדובשנין והאסקריטין וחלת המשרת והמדומע פטורין מן החלה (חלה א ד).  — ב) חלת הדבש מהכורת: ותנאי בית דין הוא שיהא שופך יינו ומציל את דובשנו של חבירו ונוטל דמי יינו מתוך דובשנו של חבירו (ב"ק קיד:).  שאין יינו (של רבי) מחמיץ ואין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשנו מדביש (סנה' קא.).  לא חרדל מסרסן (את הדבורים) אלא מתוך שפיהן חד חוזרות ואוכלות את דובשנן (ב"ב פ.).