ש"נ, מ"ר דְּהָרוֹת, סמי' דַּהֲרוֹת, — מרוצת סוס דֹּהֵר: אז הלמו עקבי סוס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אביריו (שופט' ה כב).  — °ובכנ': ומריעין בקרנות וצווחין בקולם ורומסים בצהלות סוסיהן ודהרותם (רש"י סוטה מב:).  — ובהשאלה במליצה לאדם: משקרות עינים חרבות לטושות, לירות במו אופל חצי אהבים לדעות החלושות, כמעט נטיו רגלים בצבאות או באילות, מדהרות דהרות עלמות תופפות, ונשים יפות ומצהלות (אבן בחן ס:).