*1, ש"ז, מ"ר דּוֹאֲרִים, — א) אדם מוליך ומביא המכתבים ששולחים אנשים זה לזה2: לדואר שהיה מהלך ופרוזדוגייא בידו להכניס במדינה ועבר בתוך הנהר ונפלו הכתבים לתוך המים ונמוחו האותיות מה עשה אותו הדואר קרען (תנחומא, סוף עקב).  — ועצם המכתבים במקור נדפס 'המכתים'.: והבחור הזה הבא עם דואר זה יעידני (תשו' ר"ת 152).  — וכל המכתבים המובאים בעתים קבועות ע"י רשות מיוחדה, courrier: מכתבו הגיעני אל נכון היום הזה ומהתימה על איחור הדואר (שו"ת חתם סופר, חו"מ כז).  בזו הרגע בא הדואר עם אגרת ממו"ח הגאון נ"י והוא לוטה פה (שם יו"ד כט).  — °ועצם הרשות העוסקת בשלוח והובלת המכתבים ממקום למקום, Post; poste : ימחול נא אמ"ו להשיבני על הדואר המוקדם שלא לעוות הדין שם קפז.  חשתי להשיב הפעם למען לא יחזור לכתוב על הדואר והתורה חסה על ממון ישראל (שם או"ח קכח).  לפעמים היה ביום דואר אחד כמה תשובות (הקד' תשו' ר"ע איגר א).  — °ובית הדואר, הבית שמשם ישלחו ושם יבואו המכתבים על ידי הרשות: בכדי שיגיע השליח למר לבית הדואר ולמר לבית הסמוך לחומה (רש"י שבת יט.).  — ואמר המשורר: כלם פה אחד יעידו עליה כי אין בארץ אשת יפת תאר כיהודיה בת מחזיק בית הדואר ילג, אשת עבריה.  — ב) רָשׁוּת בכלל, Behörde; autorité; authority: אבל בזמן שיודעין אנו כי דואר3 שלהם פושט ידיו ומוכר אם באמת או בעול וכו' ואם נמצא להם יתרון שנמכר אנו ונפרע ונראה כי זאת יפה להם משימכר הדואר ויפרע מוכרין אנו ופורעין (תשו' הגא', הרכבי שכד).