*, ש"נ, מ"ר דּוּגִיּוֹת, דּוּגִיאוֹת, — בארץ ישראל, שם לאניה קטנה תלויה בספינה הגדולה, שבה יורדין מהספינה ומגיעים לשפת הים, ובבבל קראו לה בצית, Barke; barque : המוכר את הספינה מכר את הדוגית1 (ב"ב עג.).  — °ומ"ר: והן הדוגיות (ב"ב עג.).  — ןמצוי שמושו בספרות: ובהיותם קרובים למחוז חפצם יצאה להם דוגית אחת מארץ אדום ומיראתם שלא יפלו בידם בשבי נמלטו על נפשם הישמעאלים דרך שיטה על פני המים (ב"ב עג.).  אבן ראמאחץ אשר שלחו המלך עבד אל רחמן מלך אספמיא ממונה על הציים והדוגיות שלו לשלול שלל ולבוז בז בארץ אדום ובארץ יון (ב"ב עג.).  התועלת בדברים העצתיים יחלק אל ב' חלקים ר"ל אל הבטוח ואל ההגון הבטוח הוא אשר יכונן השמירה מהסכנות האפשריות בקרוב או לזמן רחוק באיזה אופן שיוכל ויחלק אל הכח והתחבולה אמנם הכח הוא בהרגל החיילות וערכי המלחמה בכלי זין בדוגיות שבייה באסיפת האנשים וקבוצם (ב"ב עג.).  — ומ"ר דוגיאות, ודוגייאות: ושמע היהודי השומר הנ"ז שהיו בפלירם שמונה דוגיאות ויירא היהודי שמא יתפשוהו (ב"ב עג.).  ונדר בזה הלשון שאם הוא ואחיו יצאו חפשים מהמאסר שילך לא"י עם הדוגייאות שעוברין מויניזייא (ב"ב עג.).  מעשה שהיה בשנת השי"א ששלח המלך האדיר דוגייאות וספינות רבות ולכדו את טראבלוס אשר בביביריאה ונשבו בתוך העיר הנ"ל כמו מ' נפשות של יהודים ולקחם שר צבא הדוגייאות לחלקו והעלה את דמיהם כפלים משוויים (ב"ב עג.).  ויתנני לחן ולחסד בעיני מושל העיר וצוה שיחזירו לי כל הספרים שלקחו ממני ובפרט בעיני השר קאנאליטו שר חיל הדוגיאות של ויניציאה ונכנסתי בשלום ויצאתי לשלום (ב"ב עג.).  לקנות לו איזה סחורה בדוגיאות שהיו בנמל רחוק כשלשה פרסאות מהמדינה (ב"ב עג.).  אולם נשיבת הרוחות בחלופם לפעמים שלא כסדרן עם רצון הסוחרים יושבו הספינות והדוגיאות או מבריחת הליסטים היושבים בים יוכרחו בעלי הספינות לשנות סדר המהלך (ב"ב עג.).