דָּחִיל
°, 1, ת"ז, — נורא, מי שדוחלים מפניו: יראתי בפצותי שיח להשחיל, קומי לחלות פני נורא וְדָחִיל (רשות א ר"ה, יראתי).
1 עי' דָּחַל, בארמ' דחליא (תרג' תהל' עו ה).
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]