°, ש"ז, —  בדקדוק, קרוב דחוק של שתי מלים זו לזו ברהיטת הדבור והקריאה, שעושה את שתי המלים כמו מלה אחת, ומבטל את כח האות הנחה של אהוי שבשבילה בגד כפת שאחריהן נאמרות רפות:  דחיק1 הוא הדוחק שיהיה בין שתי התיבות והוא שלא יהיה בין מקום טעם מלה ראשונה ובין טעם תיבה שניה אלא מלך אחד בלבד, לפיכך נדחק הטעם על הטעם ותצא המלה בדגש (הור' הקורא 97).  תורת בגד כפת קרוב ליהוא, רפי זולת מפסיק וגם מפיק, דָּחִיק ומרחיק כי אמיץ הוא (משה פרובינצלו, בשם קדמון ד).